#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמר ר' יעקב בר אידי לר' אמי ור' אסי שסברו להגבות מזונות ממטלטלין?<br>ומדוע סבר ר""א להגבות מזונות ממטלטלין? ומה אמר לו ר""ש בן אליקים?<br>ומדוע הגבה רבא ליתומה ממטלטלין של יתום?"	"מילתא דריו""ח ור""ל לא עבדו בה עובדא, אתון עבדו בה עובדא.<br>משום מידת רחמנות. וא""ל שיש לחוש שישמעו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות.<br>רבא הגבה משום דאם רצה שפחה לשמשו זבנינן ליה, כ""ש הכא דאיכא תרתי."	כתובות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה המשא ומתן בין אביי לרב יוסף בנידון אם להגבות מזונות מתמרי דעל בודיא?	"רב יוסף אמר להגבות מתמרי דעל בודיא. <br>וא""ל אביי דהא בע""ח אינו גובה מהם, וה""ה מזונות שאינם גובים ממטלטלין.<br>וא""ל בדיקלא דחזי לבודיא קאמינא.<br>וא""ל כל העומד להגזז כגזוז. <br>וא""ל דצריכי לדיקלא קאמינא."	כתובות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר במשנה דאף אם לא כתב לה כתובה יש לה כתובה מאתיים, שהוא תנאי ב""ד.<br>וכן דאם ייחד לה שדה אחת ולא כתב שכל נכסיו אחראים לכתובתה, אפ""ה חייב שהוא תנאי ב""ד.<br>כמי סברו להוכיח מהדין הראשון? וכמי כהדין השני?<br>ומה התירוצים? (2)"	"רישא כר""מ דהכותב פחות ממאתיים הוי ביאת זנות, דלר' יהודה מהני מה שתכתוב התקבלתי מנה.<br>וסיפא כר' יהודה דאחריות ט""ס, דלר""מ דאין אחריות ט""ס אין כל הנכסים משועבדים שיגבו הלקוחות מהן.<br>ודחו דרישא גם כר""י, וכל מה דמהני לדידיה הוא ע""י כתיבת התקבלתי.<br>או דסיפא גם כר""מ, והא דתנן חייב היינו מבני חורין."	כתובות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן מצינו שנחלקו התנאים אי אחריות ט""ס?<br>ומה הדין בכתובת אשה? ומה הראייה?"	"דפליגי ר""מ וחכמים במצא שטר חוב שאין בו אחריות אי יחזיר או חיישינן לקנוניא. והמחלוקת אי גובה מלקוחות ושייך לחשוש לקנוניא.<br>וס""ד דבכתובת אשה מודה ר""מ דט""ס, אך הוכיחו לא כן מברייתא דה' גובין מן המחוררין, שטר חוב וגט אשה שאין בו אחריות."	כתובות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו חמשה גובים מן המחוררים ומדוע?<br>וכאיזה תנא אתיא?	"פירות, ושבח פירות. (שהנגזל גובה מהגזלן).&nbsp;<br>מקבל לזון את בן אשתו ובת אשתו.<br>וגט חוב וכתובת אשה שאין בהם אחריות.<br>והטעם בכ""ז משום שאינם קצובים ואין הלוקח יודע בכמה להזהר, או משום שאינם כתובים.<div>ואתיא כר""מ דאין אחריות טעות סופר, ואף בכתובה.</div>"	כתובות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""<b>והיא </b>לא נתפסה.""<br>איזו אחרת אף שנתפסה אסורה?<br>ואלו ב' אף שלא נתפסו מותרות?"	"אשת כהן.<br>ותחילתה באונס וסופה ברצון מותרת דיצר אלבשה. (כ""ה בברייתא וכרבא).<br>וכן זו שקידושה קידושי טעות אף אם נתפסה מותרת, שהרי לא היתה אשת איש."	כתובות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פסק רב יהודה בנשים דגנבו גנבי?<br>והא ממטיאן להו נהמא? ומשלחן להו גירי?<br>ובאיזה אופן הן נאסרות?	מותרות לבעליהם, דבעילתם באונס.<br>ואף שהם מסייעים לגנבים, הוא מחמת יראה.<br>ואם שלחום לילך לבעליהם והלכו לגנבים נאסרו.	כתובות דף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אשה שאנסה מלך כאחשורוש, וליסטים כבן נצר, וליסטים דעלמא?<br>ומה מבואר בב' הברייתות בזה ואיך יתפרשו?	"אחשורוש - מותרת, דיודעת שלא ישאנה, ואינה רוצה בבעילתו.<br>בן נצר - אסורה, דמתרצית שמא ישאנה ותמצא אשת מלך.<br>ליסטים דעלמא - אינה רוצה אף בנישואיו, והו""ל אנוסה ומותרת.<br>ובחדא ברייתא איתא דאונס של ליסטים אסורה ושל מלך מותרת. ומלך היינו כאחשורוש, ולגביה בן נצר מקרי ליסטים.<br>ובאידך ברייתא איתא דאונס ליסטים מותרת ומלך אסורה, ומלך היינו בן נצר דלגבי ליסטים דעלמא מלך הוא."	כתובות דף נא		
